ארכיון הקטגוריה: מועדון קריאה

לעולם לא אשמע את קולו המתוק של האלהים – יונה וולך

על צלמו ודמותו. הגיגים לקראת יום כיפור וראשית השנה.     שיר על שני פניה של זכוכית האמונה. שהרי ברור ומובן שהחלוניים, אנשים חסרי דת, אינם בהכרח חסרי אמונה כמו ארמון צפוף בדברים מרתקים ומפתיעים להגיד אותם ולהלך ביניהם שעות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, שירה | עם התגים , , , , , | להגיב

אדם נותן את זכרונו – מירה מינצר יערי

שיר על האדם הנותן. במאבק נגד הבדידות, השיר הזה שומר על תיקו. שירה של מירה מינצר יערי, נתפס בזכרוננו בגלל תיבת השורה הפותחת כל בית ובית, אדם נותן את זכרונו בבניו ותלמידיו. לכאורה זהו שיר הגות חינוכי שבמרכזו גיבור וולכאורה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, שירה | עם התגים , | תגובה אחת

חוה לא אכלה תפוח – חיים נבון

כותב אורח: באֵרי צימרמן* כמה מייאש לחשוב, שגם בספר המתנה הזה, פרי מקלדתו של רב מודרני ומסביר פנים, נשמע קולה הבוטח של "יהדות" אחת, אין בלתה, הטוענת כי טעות היא לחשוב ש"הסמלים של ראש השנה הם רימון ותפוח בדבש". קולה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה | עם התגים , , , | להגיב

איך שיר נולד – יהונתן גפן

על צלמו ודמותו. הגיגים לקראת יום כיפור וראשית השנה. משהו חי וחם. בריאת השיר היא יצירת צורה שלוכדת משהו חי וזורם בתנועה. איך שיר נולד? כמו הצחוק זה מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה איך שיר נולד? כמו תינוק בהתחלה זה כואב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, שירה | עם התגים , , , , , , | תגובה אחת

על צלמו ודמותו – יהונתן גפן

על צלמו ודמותו. הגיגי ספרות לקראת יום כיפור וימי ראשית השנה  משחק של צלם ודמות. "על צלמו ודמותו", הוא שיר שגר על השטח המפורז שבין פזמון לשירה, אם האו"ם היה מכריח אותנו לסמן גבול היינו מכניסים אותו למדינה של השירה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, שירה | עם התגים , , | להגיב