הירשם לבלוג באמצעות המייל
קטגוריות
ארכיון
- ינואר 2023
- אוגוסט 2021
- יולי 2021
- ינואר 2021
- דצמבר 2020
- מאי 2020
- אפריל 2020
- יוני 2017
- אפריל 2017
- פברואר 2017
- ינואר 2017
- דצמבר 2016
- נובמבר 2016
- דצמבר 2015
- נובמבר 2015
- ספטמבר 2015
- ינואר 2015
- דצמבר 2014
- נובמבר 2014
- ספטמבר 2014
- מאי 2014
- פברואר 2014
- ינואר 2014
- נובמבר 2013
- אוקטובר 2013
- ספטמבר 2013
- יולי 2013
- יוני 2013
- מאי 2013
- אפריל 2013
- מרץ 2013
- פברואר 2013
- ינואר 2013
- דצמבר 2012
- נובמבר 2012
- אוקטובר 2012
- ספטמבר 2012
- אוגוסט 2012
- יולי 2012
- יוני 2012
- מאי 2012
- אפריל 2012
- מרץ 2012
ארכיון חודשי: ספטמבר 2012
לעשות שלום עם הפלסטינים – אודי מנור
הכול הפיך. אודי מנור כתב ספר על פרשייה הסטורית מלפני שלושים שנה, שבמהלכה חתר השמאל כנגד כמה פעילים נמרצים ששאפו לעשות שלום עם אגודות הכפרים, ארגון אוטנטי שצמח מקרב הפלסטינים. בריאיון אתו הוא מסביר למה הפרשייה הזאת עדיין רלוונטית ולמה … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, ריאיונות
עם התגים אודי מנור, הסכמי אוסלו, יגאל כרמון, יוסי ביילין, יוסי שריד, מוסטפא דודין, מנחם מילסון, קמפ דיוויד
להגיב
לעולם לא אשמע את קולו המתוק של האלהים – יונה וולך
על צלמו ודמותו. הגיגים לקראת יום כיפור וראשית השנה. שיר על שני פניה של זכוכית האמונה. שהרי ברור ומובן שהחלוניים, אנשים חסרי דת, אינם בהכרח חסרי אמונה כמו ארמון צפוף בדברים מרתקים ומפתיעים להגיד אותם ולהלך ביניהם שעות … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, שירה
עם התגים אלהים, אלהים שלי מאחורי הברוש, האלהים, יונה וולך, תפילין, תרצה אתר
להגיב
אדם נותן את זכרונו – מירה מינצר יערי
שיר על האדם הנותן. במאבק נגד הבדידות, השיר הזה שומר על תיקו. שירה של מירה מינצר יערי, נתפס בזכרוננו בגלל תיבת השורה הפותחת כל בית ובית, אדם נותן את זכרונו בבניו ותלמידיו. לכאורה זהו שיר הגות חינוכי שבמרכזו גיבור וולכאורה … להמשיך לקרוא
חוה לא אכלה תפוח – חיים נבון
כותב אורח: באֵרי צימרמן* כמה מייאש לחשוב, שגם בספר המתנה הזה, פרי מקלדתו של רב מודרני ומסביר פנים, נשמע קולה הבוטח של "יהדות" אחת, אין בלתה, הטוענת כי טעות היא לחשוב ש"הסמלים של ראש השנה הם רימון ותפוח בדבש". קולה … להמשיך לקרוא
איך שיר נולד – יהונתן גפן
על צלמו ודמותו. הגיגים לקראת יום כיפור וראשית השנה. משהו חי וחם. בריאת השיר היא יצירת צורה שלוכדת משהו חי וזורם בתנועה. איך שיר נולד? כמו הצחוק זה מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה איך שיר נולד? כמו תינוק בהתחלה זה כואב … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, שירה
עם התגים בריאה, גידי גוב, דיוויד ברוזה, חמלה, יהודית רביץ, יהונתן גפן, יוני רכטר
תגובה אחת