ארכיון הקטגוריה: שירה

סוֹד לִבִּי וּמַצְפּוּנִי גִלּוּ נַחֲלֵי עֵינִי. מֵרִיב, הַחֲשֵׁה הֶרֶף! צְבִי לָמַד טְרֹף טֶרֶף עַז פָּנִים קְשֵׁה עֹרֶף, חִשְׁקוֹ הֶעֱצִיבַנִי וּבְלִי לֵב עֲזָבַנִי. עֹפֶר דָּלֲלוּ מָתְנָיו, שֶׁמֶשׁ רַד לְמוּל פָּנָיו, וּבְחִצֵּי שְׁתֵּי עֵינָיו אֶת נוּמִי גְזָלַנִי וּבְכָל פֶּה אֲכָלַנִי. לֹא אֶשְׁכַּח … להמשיך לקרוא ←

לפעמים שחקנית אחת ונענוע ירכיים אחד, וזוג ידיים שמבליטות מותניים ואגן כלפי הקהל לצד קולות גבריים מלטפים כשל דודאים, מאפיינים ומגדירים את היופי הנשי האמתי. אני מביאה כאן בהמשך את הבית הראשון למילות הפזמון הפונדקית, שכתב אלתרמן. כתב אותן במיוחד … להמשיך לקרוא ←

המראה בִּשְׁעַת בֵּין-שְׁמָשׁוֹת מָטוֹס זָעִיר, חָבוּט, מַמְרִיא מִשְּׂדֵה דֹב  צָפוֹנָה. וּבַדֶּרֶךְ, בּוֹאֲכָה מַחֲנַיִם, אוֹרצֵל יוֹם מִתְפּוֹגֵג. דַּק-דַּק. עוֹד מְעַט עֲלָטָה. עוֹד מְעַט שַׂלְמַת עֶרֶב כְּנַעַן תִּתְעַטַּף. אוֹרוֹת-תָּמִיד מַטָּה יַבְלִיחוּ. גַּם קְרִיצוֹת פָּנָּסִים מְהַבְהֲבִים וְכָבִים. אָה יִפְעַת אֶרֶץ חֶמְדָּה בְּאֵלֶם שְׁחוֹר … להמשיך לקרוא ←

 האהבה מזכירה לנו את אבידותינו וכאבינו ומזכירה לנו את השמחה על חיינו אני אוהבת את השיר הזה כל כך. אני אוהבת את השיעור רב המימדים בפילוסופיה של החיים, שהוא משורר עליו, מבלי להתקרב כלל לפילוסופיה, או סתם לפנמנולוגיה ובוודאי לא … להמשיך לקרוא ←