ארכיון פוסטים מאת: אורית פראג‏

מועדון קריאה – ויקטוריה כל תכונה של שיגעון וכיעור, אצל דמויותיו של סמי מיכאל, בספר ויקטוריה, יש לה התחלה עגומה ונקודת פתיחה של החמצה אנושית שוברת לב. אבל, בתוך כל זה גדלה הדמות הראשית, ויקטוריה, שאינה מוותרת ואיננה מתכערת, אלא … להמשיך לקרוא ←

המורא   זאת כּבַר בִּקְּרָה בַּמְּעָרָה וְעָצְרָה בַּמִּדְבַּר הִיא בָּאָה בַּפֶּתַח בְּעַל כָּרחַה גַּבָּה נִסְמָך עַל הַגִּיר הַקַּר וּמַבָּטָה כְּמו אָז קוֹרֵעַ בִּשרִיטָה אֶת הַדוֹפֶן הַנִּראֵית לִכְאוֹרָה. וְזִכְרוֹנָה נִצְבַּט. יֵש לָה זִכְרוֹנוֹת מִן הַמָּשָל. עֲרָפֶל, שקוֹדֵר וּמְגַבֵּן אֶת דָּמָהּ לְאָפֹר … להמשיך לקרוא ←

מול       הַלַיְלָה הַזֶה הִיא עַל בּרכַּי מוּל הַחוֹמָה תָו ותָו אֲנִי עוֹבֵר אֶצְלָהּ בְּנִדנוּדֵי תְּפִלָּה מִתַּחַת לְשָדֶיָה עוֹרָהּ שֶל מֶשִי וּקְטִיפָה. בִּזְהַב עֵינֵיהָ מְנַצְנֶצֶת עִיר צִיּוֹן וּבְחֵיקִי שַׁר דַּרְכָה יְהוּדָה הַלְּוִי בִּקְליל קוֹלָהּ בִּגְאוֹן שִׁכרוֹנָהּ הַזַּךְ. הַלַיְלָה … להמשיך לקרוא ←