ארכיון פוסטים מאת: אורית פראג‏

במשלחת מטעם עצמו   ספר שיריו האחרון של דודו פלמה שיצא לפני שנה, הזכיר לי כי עד כמה ליוותה את היומיום שלנו, ילידי שנות החמישים בקיבוצים, התודעה שהקמת המדינה הייתה כמעשה בראשית; השואה והמלחמה באירופה נראו בהשוואה אליה כאילו התקיימו … להמשיך לקרוא ←

  תרגום: אורית פראג   לא לישון לאורך הלילה, מתוך שמחה לא לספור כבשים, להתעלם מצליל הפעמון לקדם את השחר בהזיה של מעוף ציפורים. גוזליה, המשוחחים בעצלתיים מדמיינים פרטיה של ההבטחה שתזרח מיד; האם השחר ילבש ארגמן, או חכליל, או … להמשיך לקרוא ←