ארכיון פוסטים מאת: אורית פראג

כשהגענו מן הים – דודו פלמה

במשלחת מטעם עצמו   ספר שיריו האחרון של דודו פלמה שיצא לפני שנה, הזכיר לי כי עד כמה ליוותה את היומיום שלנו, ילידי שנות החמישים בקיבוצים, התודעה שהקמת המדינה הייתה כמעשה בראשית; השואה והמלחמה באירופה נראו בהשוואה אליה כאילו התקיימו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה | עם התגים , , , , , | תגובה אחת

נעורי דוד – אדריאן ריץ'

רצוי להיזכר בתולדות חייו של דוד המלך, שהחל את הקריירה שלו כצעיר מבטיח, יפהפה, רב כישורים, אהוב על נשים וגברים. נגינתו הייתה כל כך יפה עד ששאול המלך, המלך שנגרר אל המלוכה בעל-כורחו ובשל עול המלוכה באה לו "רוח רעה" הזמין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה, תרגום | עם התגים , , , | תגובה אחת

סליחות – לאה גולדברג

החטא הוא הצורך הנואש להמשיך את מסעה של הנפש אחר אי-ההבנה של מצוקתה הנפשית

פורסם בקטגוריה שירה, תרגום | עם התגים , , , , , | 3 תגובות

בזכות הרומנטיקה

התבוננות בשירה קנונית מתוך הזרם הרומנטי במאה ה-19 היא הזדמנות טובה לחשוב על הערכים שנטמעו בנו מזה כמעט מאתיים שנה, ולנסות לבדוק מהו המענה והאפשרות לעמוד מול היפעה של החיים מבלי להאמין באלוהים.

פורסם בקטגוריה על ספרות ורעיונות | להגיב

לא לישון – רוברט גרייבז

  תרגום: אורית פראג   לא לישון לאורך הלילה, מתוך שמחה לא לספור כבשים, להתעלם מצליל הפעמון לקדם את השחר בהזיה של מעוף ציפורים. גוזליה, המשוחחים בעצלתיים מדמיינים פרטיה של ההבטחה שתזרח מיד; האם השחר ילבש ארגמן, או חכליל, או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה, תרגום | עם התגים , , , , | להגיב