ארכיון פוסטים מאת: אורית פראג

הנחל שר לאבן – לאה גולדברג

משירי הנחל.  מכל המידע האינפורמטיבי שמביא לוח השנה, לא היה איש כלכלה, או גיאוגרף או איש מדע אחר שיהיה מסוגל, כמו המשוררת, לגעת באמת בלב נאלם, בנגיעה המופלאה שבין השירה ובין העולם.  משירי הנחל, הוא מחזור שלאה גולדברג פרסמה בעיתון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, שירה | עם התגים , , , , , | להגיב

אילה – אורית פראג

                                                עירא החנה את המכונית בשולי הדרך ליד בקתת עץ נטושה. שלט עץ ועליו חרוט שם: "פונדק אדמון" התנדנד מעל הדלת הסגורה. הגשם שטף את הדשא סביב הבקתה ומים זרמו בפלגים קטנים שנקוו בין ערוגות של חרציות. נותרה חצי שעה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה | עם התגים , , | להגיב

כמו נהר – אורית פראג

"ושיא השיאים, חדירה אל מעבר למים הנופלים ועמידה רוטטת בין הקיר הרועם של המים וקיר האדמה הטחוב, המעוטר בשערות שולמית ומזיע מקור." נולדתי בשנת 1955 בקיבוץ דפנה, שנקרא על שמה של הנימפה דפנה, בתו של אל הנהר. מקדשה הוקם בחבל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה | עם התגים , , , | להגיב

הקומדיה הציונית התפת ב'

הפואמה העצמית. כדי להחזיר את עטרת הגדולה של העידן התנכי, צריך לחזור על מבנה התחביר התנ"כי שמוביל לפעולה, כלומר לבחור במעשה החברתי ולאוו דווקא להשתמש בשפה התנכית עצמה הקומדיה הציונית, היא מעשה וירוטואוזי של כתיבה עכשווית בלשון תנ"כית. זו פואמה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה | עם התגים , , , , , | להגיב

פשוט מאוד – אורית פראג

טרם שהערבי הזקן הזה תפס אבן מהאדמה, הוא עמד בצד, אך היה צמוד לבועטים, ומוזר שלא עצר אותם, אלא חש משיכה להצטרף אליהם, כי במקום רחמים עלה בו זעם אלים, ניחר ודוחה, ומיד גם הוטחה מכה קשה בשוקיו. ואז הייתה הירייה, ודם וצעקות

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה | עם התגים , , , | להגיב