קריאה לחופש.
החירות. אזהרת מסע
קריאה במבחר יצירות על חופש, לכבוד כניסתם של ימי חופשת הקיץ. שיטוט בסמטאות המפותלות של מושג החופש: קרבתו למוות. החופש בכלא. קריעת הרצועות. דרך הביניים. החופש והחטא וחופשת הרוח; החופש לראות את היופי.
כנפיים לעוף.
איקרוס, בנו של דדאלוס, נועד להיות אחד הסמלים הידועים ביותר לסכנות הטמונות בחופש.
מעופו ונפילתו
המיתוס מספר כי לבקשת המלך מינוס מכרתים, בנה דדאלוס, אתונאי הנודע כממציא מתוחכם ורב-תושיה, לברינת, מבוך שנועד להסתיר מהעולם ולהחזיק בשבי את המינוטאורוס, בנה של אשת מינוס. המבוך היה מפותל וסבוך וכל מי שנלכד בו לא מצא את דרכו החוצה.
התגלגלו הדברים לידי כך שזמן מה לאחר שהסתיימה בניית המבוך כלא מינוס בתוכו את דדאלוס ואת בנו איקרוס, כדי שאיש חי לא ילמד ממנו את סודותיו של הלבירינת. לפי גרסה אחרת, היו כלואים השניים במגדל. כך או כך, כיוון שדרך הים הייתה חסומה, החליט דדאלוס להימלט דרך האוויר.
הוא הדריך את בנו ויחד בנו לעצמם כנפיים מנוצות ציפורים, כאשר הם מחברים את הנוצות בעזרת חוטים ושעווה או דונג. טרם המראתם הזהיר דדאלוס את איקרוס פן יגביה עוף ויתקרב לשמש שכן זו עלולה להמיס את כנפיו. איקרוס הצעיר והפזיז שהיה כה מרוצה מהבריחה וכה מתלהב מהתעופה, החל להתרומם מעלה ומעלה, שוכח את הוראות אביו. לאט לאט החל חום השמש להמיס את הדונג של כנפיו, ואיקרוס נפל מטה לתוך הים.
כאשר הגיע דדאלוס, מאוחר מדי, אל איקרוס, הנער כבר טבע ומת.
הדברים החשובים, כפי שאומר הנסיך הקטן, הם הסמויים מן העין. ומה שסמוי במיתוס של איקרוס, הוא מה שגלוי לעין: האב, דדאלוס, לא רק שהשכיל לבנות לעצמו ולבנו כנפיים וגם עף גבוה הרחק מן המבוך, אלא שגם נחת בשלום וחי יתר חייו בחופש מן הלברינת. אבל הוא הדמות שפחות זוכרים אותה.
מדוע אפוא גיבור הסיפור הוא איקרוס? היופי האנושי נמצא בדברים הלא-פתורים. שמו של איקרוס הפך לשם נרדף לקורע המוסרות האולטימטיבי. שם נרדף להרפתקן ולפזיז, אך דבוקה בשמו גם שרמנטיות שאין לזלזל בה. אפשר משום שהחברה חייבת לשים סייגים להרפתקנים ולשוחרי החופש שלה, נועד איקרוס להיות אחד הסמלים הידועים ביותר לסכנות הטמונות בחופש. ומה שנותר ממנו הוא זכר נפילתו.
מה אפרורי הוא אותו חופש יומיומי, אחראי, שזכה בו דדאלוס לעומת הקסם הדק מן הדק, הדחף הטמיר, הנשגב המתדפק בתוכנו לחופש? אותה כמיהה כבירת כוחות לנסוק אל-על מן המבוך של חיינו, ואותו הפחד העצום הנורא מן השמש שתשרוף את כנפינו. והרעיון הלוחש ואורב לפתח חטאת רובץ, כי החופש והמוות אחים הם.
וקיפדיה
אפי זיו, מיתולוגיה עכשיו, דניאלה די-נור מוציאים לאור, עם עובד, 2008