ארכיון הקטגוריה: מועדון קריאה

החבר הראשון בתנועת הסלואו פוד. (בעת הכנת כתבה לעיתון המקומי על סלואו פוד גליל עליון, נזכרתי בפרק הקצר הזה): מוכר הגלולות המרווֹת – שלום! אמר הנסיך הקטן. – שלום! השיב הרוכל. רוכל זה עסק במכירת גלולות משובחות המרוות את הצמאון. … להמשיך לקרוא ←

מסע ברכבת שבמהלכו אנו מגיעים אל התסכול הנורא של גבר נוכח אותה פנטזיה רגעית וקטועה בין האשה ובין הגבר האחר. נוכח המוסיקה ההיא שבין שניים המתנגנת בטבעי ובפשוט. סונטת קרויצר, הוא סיפור שנכתב לפני 124 שנים. הוא כתוב כסיפור בתוך … להמשיך לקרוא ←

ממה מורכבים החיים. השיר של אגי משעול, תלוי על מאזניים. בכף אחת נמצא שם השיר. שכולו מילה אחת: פסטורלה. זו מתערסלת בכל משמעויותיה בנוחיות מרווחת כאבן הראשה, שעליה נשען כל כובד המשקל של אבני הקשת. בכף השנייה נמצאות שורות השיר … להמשיך לקרוא ←

שיר למשוררים. מאנגלית: אליעזרה איג-זקוב* לבי דוה, נמנום מקהה חושי מכה, כלגימת סם-לענה, או יציקת מי-אופיום אל עורקי; אך דק – ודברי מתהום-הנשיה; "לא מקנאה בגדש סאת-אשרך; "אך באשרך עלי אשרך, כי טוב, כי את, נימפת-עצים, כנפך קלה, עלילת-שיר גרונך, … להמשיך לקרוא ←

כל הימים הם שלי.     פתיחה ראשונה: שושנות המים של מונה. הן צוירו בין השנים 1914-1917. כדי לדעת שהציור הפסטורלי, הקיטשי כמעט במבט הראשון, כדי לדעת שהוא מציג למעשה זוועות של מלחמה נוראה, אנחנו צריכים לדעת משהו על ההיסטוריה … להמשיך לקרוא ←