ארכיון פוסטים מאת: אורית פראג‏

פרח בגומחת הקיר תרגום: משה דור פֶּרַח בְּגוּמְחַת הַקִּיר, אֶתְלֹשׁ אוֹתְךָ מִסֶּדֶק, מִגּוּמְחָה, בַּיָּד אַחֲזִיק אוֹתְךָ כֻּלְּךָ, שֹׁרֶשׁ וְכוּלֵי, אָכֵן פֶּרַח קָטָן – אַךְ לוּ אוּכַל הָבֵן אוֹתְךָ, שֹׁרֶשׁ וְכוּלֵי, אֶת כָּל כֻּלְּךָ, כִּי אָז הָיָה לִי סוֹד אָדָם וֵאלֹהִים … להמשיך לקרוא ←

    תרגום: שמעון זנדבנק השיר זכה לתרגומים בכמה שפות. בכולן התמודדו המתרגמים עם השורה הראשונה באופן שונה. העברית שמשתמשת בסמיכויות מאפשרת להעביר את סריגי אורות השמש הפושטים על הישימון בביטוי אחד. זנדבנק צלל אל תוך הגרמנית של צלאן והביא … להמשיך לקרוא ←

מתוך: הנסיכה תרגום: אורית פראג עתה ישנים עלי פרחים ארגמניים וּלבנים; בשבילי הארמון לא נשמעת אוושת הברושים; בגומחת המים דגי הזהב לא נעים: עתה הגחליליות נַאורו, עורי נא עמי. הטווסים התבהרו ומהלכים כרוח רפאים, וכמו רוח הם מהבהבים עדי עצמי. … להמשיך לקרוא ←

בוודאי שיש בספר השירה של משה-אלבו שירים רציניים יותר ועמוקים, נשיים וכואבים יותר. אך דווקא הסונטה הזאת, שנראית כמוצר של תרגיל בסדנת שירה שבתה את לבי. לא רק שהשירה מעידה על הכישרון והקלילות שבה הלשון זורמת מבין מקשי המחשב, אלא … להמשיך לקרוא ←