רעב לדבר אחר – עשירית – אשר רייך

על האניגמטיות של האהבה.
בעצם על האניגמטיות של המגע הבין אישי. שהוא קודם כל מגע בין גבר לאישה. כי שני מינים ברא אותנו. היום מצאתי בערימה שהייתה מונחת על שולחן העבודה זמן רב, עמוד (שמאלי) מריאיון שנערך עם אשר רייך בגלריה בהארץ ביום שישי 26 בנובמבר 2010. כיוון שהדף תלוש לא יודעת מי ערך את הריאיון. סליחה. אבל ממילא שמרתי את הדף בגלל השיר הזה. אני חושבת שזה שיר לא פמיניסטי. הוא נוגע באנושי כשהוא חף מהגדרות אבל הוא מלא מגע והקשבה. השיר פועל ברמות שהן מעבר לפוליטיקה הבין אישית. הוא מספר לי משהו על מה שאי אפשר לספר עליו.

ואני רוצה להשיב מעמדה של שלום עולמי, להשיב בלחישה, בקרבה: גבר הוא לא מה שעינינו רואות, אזנינו שומעות דבר אחר.