ארכיון פוסטים מאת: אורית פראג

קלון ליל קיץ – מירלה משה-אלבו

בוודאי שיש בספר השירה של משה-אלבו שירים רציניים יותר ועמוקים, נשיים וכואבים יותר. אך דווקא הסונטה הזאת, שנראית כמוצר של תרגיל בסדנת שירה שבתה את לבי. לא רק שהשירה מעידה על הכישרון והקלילות שבה הלשון זורמת מבין מקשי המחשב, אלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה | עם התגים , , , | 4 תגובות

סוביבור, מחנה האבדון והמרד

ביקורו של הימלר במחנה סוביבור. ספר ישן. אי אפשר להשיג אותו. קובץ עדויות של ניצולי סוביבור. וכדרכן של עדויות, השפה שלהן לא מעניינת. אם היא מנסה להיות מעניינת היא הופכת לבנאלית. מקום רחב ניתן למרד במחנה. הנהייה הפופולרית לאתר מקרי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה | עם התגים , , , , , , | להגיב

השבר הסורי אפריקאי – אורית פראג

פניה הקטנים של יפה יונגר, מחודדים ורציניים. היא נושאת משא שטוח בידיה; חצי עוגת שיש לחברתה צביה. החדר של חייקל וצביה בצד השני של הדשא הגדול בשיכון א'. חזיתות הבתים פונות אל מסלול הליכתה ויפה מנסה לרכך את הנקישות של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, סיפורים | עם התגים , | תגובה אחת

עושים את המוות – זהר גזית

  בתחילת 2017 פורסם במוסף השבת של הארץ סיפורה יוצא הדופן וקורא התגר של מורן וורנשטיין. מעתה יהדהד שמה בחוויה הישראלית כאחד מאותם שמות שמייצרים שיח ספונטני סביב שולחן האוכל, בסלון, בשיעורי חינוך בתיכונים, באסוציאציות מקריות, בהקדמה להרצאות. מורן וורנשטיין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, עיון | עם התגים , , , , , | להגיב

פגישה לאין קץ – נתן אלתרמן

מאת: עפר לרינמן עם מי נפגשים כל הזמן, כשהולכים בדרך? עם הדרך. למי מופנה "פגישה לאין קץ", שירו של אלתרמן? – לדרך! הדרך, שההולך בה נפגש עימה – ברגליו ובחושיו – בכל צעד, כל חייו. “תְשוקָתִי אֵלַיִךְ”, הוא אומר, "שָוְא אַצִיב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה | עם התגים | תגובה אחת