בגנות המלחמה ובזכות השלום.
הקומדיה הציונית היא ניסיון מעניין, וירטואוזי במהותו, של כתיבת ספר מודרני בשפה תנ"כית, מנוקדת. סיפור המעשה הוא בתולדות החיים (ביוגרפיה) של ילדה ישראלית, במחצית השניה של המאה העשרים ותחילתה של העשרים ואחת. כליל זיסאפל משתמשת בכליו הלשוניים של התנ"ך במליצותיו ובתבניותיו כדי לאמר מסר עיקרי בגנות המלחמה ובזכות השלום, ומן הסתם היא גם מדברת את הקינה של מרכז ההגמוניה ה"ישראלית היפה" על קריסתו של האתוס המוכר והטוב. כגודל היומרה של היצירה הזאת כך מחמירה ותובענית הביקורת עליה. אבל נתחיל בדברים הטובים – ההנאה הגדולה הניכרת מתוך הלשון הנאדרה שלנו שנראה עד כמה הפכה לגמישה בידיה של הסופרת.
מצורף פה בלשונו ובמראיתו פרק ט"ו, בעמודים 153-155, המספר באחד מאושיות התרבות הידועות שלנו. על הבחירה בו ועל הבחירה בלשון התנ"כית כדי לספר את סיפורה, אנסה לדבר בחלק ב', בפוסט הבא. ובינתיים ברוח השבוע הארור הזה שבו החל מבצע "עמוד ענן" הנה מחלצותיה הלשוניות של זיסאפּל:
כליל זיסאפל, הקומדיה הציונית התפת, עם עובד, פרוזה אחרת, 2012