ארכיון פוסטים מאת: אורית פראג

לא לישון – רוברט גרייבז

  תרגום: אורית פראג   לא לישון לאורך הלילה, מתוך שמחה לא לספור כבשים, להתעלם מצליל הפעמון לקדם את השחר בהזיה של מעוף ציפורים. גוזליה, המשוחחים בעצלתיים מדמיינים פרטיה של ההבטחה שתזרח מיד; האם השחר ילבש ארגמן, או חכליל, או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה, תרגום | עם התגים , , , , | להגיב

פרח בגומחת הקיר – אלפרד טניסון

פרח בגומחת הקיר תרגום: משה דור פֶּרַח בְּגוּמְחַת הַקִּיר, אֶתְלֹשׁ אוֹתְךָ מִסֶּדֶק, מִגּוּמְחָה, בַּיָּד אַחֲזִיק אוֹתְךָ כֻּלְּךָ, שֹׁרֶשׁ וְכוּלֵי, אָכֵן פֶּרַח קָטָן – אַךְ לוּ אוּכַל הָבֵן אוֹתְךָ, שֹׁרֶשׁ וְכוּלֵי, אֶת כָּל כֻּלְּךָ, כִּי אָז הָיָה לִי סוֹד אָדָם וֵאלֹהִים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה, תרגום | עם התגים , | להגיב

"תקווה" היא הדבר עם הנוצות – אמילי דיקנסון

"תקווה" היא הדבר עם הנוצות שמונח בנפש ושר את הלחן ללא מלים נמלצות ואינו חדל להרף. ומתוק מכול – זה נשמע מתוך הסערה, מתוך הסופה שמלאה רחמים בוודאי על שהצליחה להביך ציפור זעירה שאגרה חום לכ‎‏ֹה רבים. שמעתי את הדבר באדמה הקפואה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, שירה, תרגום | עם התגים , | להגיב

שמשות חוט – פאול צלאן

    תרגום: שמעון זנדבנק השיר זכה לתרגומים בכמה שפות. בכולן התמודדו המתרגמים עם השורה הראשונה באופן שונה. העברית שמשתמשת בסמיכויות מאפשרת להעביר את סריגי אורות השמש הפושטים על הישימון בביטוי אחד. זנדבנק צלל אל תוך הגרמנית של צלאן והביא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה | עם התגים , | להגיב

עתה ישנים עלי פרחים ארגמניים – אלפרד טניסון

מתוך: הנסיכה תרגום: אורית פראג עתה ישנים עלי פרחים ארגמניים וּלבנים; בשבילי הארמון לא נשמעת אוושת הברושים; בגומחת המים דגי הזהב לא נעים: עתה הגחליליות נַאורו, עורי נא עמי. הטווסים התבהרו ומהלכים כרוח רפאים, וכמו רוח הם מהבהבים עדי עצמי. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה תרגום | עם התגים , , | להגיב