ארכיון פוסטים מאת: אורית פראג

שיטוטים – חביבה פדיה

שיר האהבה שכאן הוא שיר נטול רומנטיקה. האהבה נמצאת בתוכו כתאוות חיים, כתחושה של אור ואיננה עומדת בחזיתו. היא נרמזת משמו ומתנועת הפתיחה של הדוברת. זהו שיר האהבה שמחפש את החיים כפי שהיו צריכים להיות בהבטחה הראשונית של קרן האור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה | עם התגים , | תגובה אחת

הדוח של ברודק – פיליפ קלודל

אנו, צאצאי העידן שריסק באופן מקומם ומכמיר לב את מה שהנאורות הנחילה ללשוננו במושג "אנושיות", מה עלינו להסיק מפשעי אבותינו? תהיינה אשר תהיינה המסקנות והיכולת האנושית שלנו לפעול, אל לנו לחדול מלעסוק בזיכרון ובעדות של הדברים הללו. שבעים ואחת שנים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה | עם התגים , , , , | תגובה אחת

מה יש לומר – נורית זרחי

  ברצף למידת התפקיד הגורלי של היות הורה, יש נקודת זמן שבו אנו למדים על גבולות היכולת להגן עליו או עליה. כי לכאורה, בתחילת הדרך, כשהרך המתוק עד אינסוף כרוך בחיתוליו, וכמה שכבות ביגוד ופוך קטן וטוב מגינות עליו מהקור, ושדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה | עם התגים , | תגובה אחת

שני שירים על ירושלים – אנטון שמאס

  פעם כשעוד הייתה כאן תקווה היה הסופר והמשורר אנטון שמאס בין יוצרי השירה הטובים ביותר. צריך להזכיר אותו בנשימה אחת עם בני דורו; יונה וולך ודוד אבידן, ובמיוחד לצדו של דן פגיס. לשניהם השפה העברית היא שפה שניה ובכל זאת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה | עם התגים , , , , , , | להגיב

ספר על אוכל – הדיי עפאים

השאלה הפילוסופית הגדולה והעמוקה השאלה הפילוסופית הגדולה והעמוקה, שתישאר סתומה וחסרת פתרון גם כשנסגור את הספר על אוכל מאת הדיי עפאים ונניח אותו חזרה על מדף הספרים במטבח, היא אם עובדים כדי לאכול ולשתות או אם אוכלים ושותים כדי לעבוד. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מועדון קריאה | עם התגים , , , | להגיב