קריאת אהבה (1)
פרט מתוך הצעה לסדר, איור: איה גורדון-נוי, ידיעות אחרונות, חמד, המדרשה באורנים
קריאת אהבה – קריאה במבחר יצירות על אהבה, לכבוד כניסתם של ימי האביב ובואו של חג הפסח. בפסח קוראים את שיר-השירים, שהוא שיר אהבה. הרקע של שירי האהבה הוא מועד האביב והפריחה.
בייגלה – ספר שבא חשבון עם האגו הגברי, ואומר לו משהו בחיוך רחב. ומה שיפה הוא שאיננו מדבר כלל על אהבה אפלטונית
בספר בייגלה יש סיפור אהבה. אם בכלל נדע אי פעם מהי אהבה וגם אם נדע, הרי לא נדע לומר אותה, אבל בבייגלה בכל זאת הגרעין של האהבה נמצא. זוהי אהבה, שעומדת מול מכשולים ולבסוף יכולה למכשולים האלה. אבל לא בשל כך הספר הזה מרגש אותי כל פעם מחדש, אלא משום שיש שם גרעין של משהו שהוא גדול ממלים וגדול מהאחד, יש בו את מה שיכול להיות רק בין שניים, ממש כמו בסיפורי האהבה הגדולים ביותר. ובייגלה הוא באמת סיפור אהבה גדול. הוא סיפור על המקום הגולמי והפנימי של אהבה.
את המכשולים מציבה זהובה, כלבת התחש החיננית, בפני המחזר העיקש, בייגלה, כלב תחש מרשים ביותר, בשל אורכו. אופס. זהובה, האיכותית, מחפשת באהבה משהו שאיננו חיצוני. מה אומרת זהובה לבייגלה, כשהוא מתחיל לחזר אחריה? היא אומרת לו, אני לא אוהבת כלבים ארוכים. הכישורים הטבעיים שלו ויופיו הכלבי הגזעי, כמו גם היכולת שלו לתת לה מתנות, אינם מרשימים אותה. כל אחד יכול לתת מתנות, קובעת זהובה.
התמונה משתנה כשזהובה נופלת לבור. שלא כיוסף אבינו שאחיו הזניחו אותו והשאירוהו בשפל המדרגה, והוכיחו את בגידתם בו, בייגלה, מזהה את אהובתו במצוקתה. והנה, בדיוק עתה, דמותו כפי שהיא, תכונותיו הגנטיות המופלאות, משמשות לו למעשה האצילי האולטמטיבי, הוא מוריד את גופו הארוך מטה לבור ועוזר לה, ומוציא אותה מהבור. זה מעשה של אהבה. וזהובה מסבירה לו את פשר המהפך בנפשה: לא משום שהוא ארוך, אלא משום שהוא הציל את חייה, השתדל למענה וסיכן את עצמו ונתן מעצמו למענה.
האהבה היא דרישה לדו שיח או דו-אקט, למשהו פעיל בינינו לבין זה האהוב. וייתכן שזאת הדרישה לאהבה באשר היא, ולא רק האהבה הנצחית שבין גבר לאישה.
ובאשר לזאת האחרונה, הרי שהאמת האנושית נמצאת בסאב-טקסט, במה שזורם מתחת למלים הגלויות. וברובד הזה בחרו הזוג ריי, הסופרת והמאייר, בגיבור שדמותו הגברית יופיה באורכה. התחכמות משועשעת נמצאת כבר בציור העטיפה, שעליה נקטעת דמותו הארוכה של בייגלה, בין השער ובין גב הספר ואילולא היה זה ספר ילדים היינו חושבים שמדובר בבדיחה גסה. ואם לא בבדיחה הרי ברמז פאלי מובהק. וכן, זה ספר שבא חשבון עם האגו הגברי, ואומר לו משהו בחיוך רחב. ומה שיפה הוא שאיננו מדבר כלל על אהבה אפלטונית. האהבה בין בייגלה ובין זהובה היא אהבה מינית וחושנית וגופנית לחלוטין, אבל העונג של זהובה לא יהיה מלא אם יבוא אליה הגבר כדי לכבוש אותה רק בפאר זכרותו. היא מבקשת שידע אותה בכוונה לגעת בה פנימה, ולפעול למענה כשהיא נופלת וזקוקה ליד, או לשרביט התומך, אז תבוא אליו זהובה בתשובה ותהיה אתו כדי להעניק לו חזרה.
בייגלה, מרגרט ריי, ציורים: ה.א. ריי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975