א. דע כי אמנות הכתיבה היא מיעוט עם הקיצור ואמת עם מהירות המחשבה.
ונאמר: אמנות הכתיבה היא התוכן המשובח בלשון הצח.
ונאמר: אמנות הכתיבה היא שלא תיכשל ולא תתרשל.
ונאמר: אמנות הכתיבה היא גילוי מקומות העיקר בלשון מובנת.
ב. צלול אפוא בימי המחשבה ותדלה את האבנים הטובות,
הימנע מן הדבור המעורפל והימלט מן החזרה,
ברח מן היצירה הגסה והרחק מן הזרה.
ג. והמשורר, פעמים מזלו משתנה, ובת שירתו נשמעת לו או מורדת בו.
כשהיא נשמעת יצליח נדרשו וכשהיא מורדת לא ימצא מבוקשו
וכשלא סגר לא יבוא המאמר.
ד. ואם אתה אומר לקחת רעיון שכבר קדמך אליו אחר, נהג בחכמה בענינו והוסף עליו או החסר ממנו – תוספת שלא תשחית את רעיונו או חסרון שלא יביישהו.
ה. ואם אתה אומר להעביר ענין מן הערבית אל העברית, תפוס את רוחו ואת כוונתו ולא הפיכת מליו מלה מלה, כי אין הלשונות דומות… והנאה ביותר שתביע אותו במלה הטובה ביותר שתמצא בלשונו.
תרגום עברי של ה"ש הלקין, מתוך: שולמית אליצור, שירת החול העברית בספרד המוסלמית, כרך א' עמ' 78-79