אפשרות של אלימות – דרור משעני

עלילות משפחת בני ישראל.

דרור משעני חוזר שנית עם רומן בלשי ומממש את הבטחתו ליצור סדרה בלשית שהבלש שלה הוא אברהם אברהם. ההבטחה נרשמה בצמד המלים "המשך יבוא" שחתמו את ספרו הקודם ועוררה ציפיות מוצדקות ביותר. ב"תיק נעדר", הרומן הראשון בסדרה, חקר הבלש אברהם אברהם, את סיבת היעלמותו של הנער עופר שרעבי. זהו רומן בלשי מותח כראוי, ועוד יותר מכך. מעבר לסיפור הבלשי, התקיימה בספר חקירה מענינת נוספת. חקירה שביררה, את מצב המשפחה הישראלית ואת התפקוד של ההורים בתוכה. גם בספר הזה ממשיך משעני לעסוק באותו עניין.

על דש העטיפה, הוא כותב כי הספר הנוכחי, אף יותר מקודמו, מבקש לחקור את הצדדים האפלים של המשפחה. "אפשרות של אלימות נולד אחרי שיחה עם בני בן הארבע. לפני כמה חודשים, בזמן ארוחת הערב, הוא אמר פתאם: 'אתה יודע שהיה לי אבא קודם? והוא מת.' שאלתי אותו אם הוא מתכוון אלי והוא השיב שלא. אבל לא היה לו אבא קודם שמת."
משעני, הוא חסידו ותלמידו של ראשון כותבי סיפורי הבלשים: אדגר אלן פו. ציטוט שלו מהווה מוטו לספר: "יש סודות שאינם מאפשרים את גילויים". וכיוון  שמשעני משתמש בבלש אברהם אברהם כדי שיסייע בידו לפענח את הסוד, נשאלת השאלה האם הצליח הסופר לא רק לכתוב תעלומה בלשית ולפתור אותה אלא גם אם הצליח בדרך להתחקות אחר האמת.
החידה שהונחה בפני אברהם אברהם בספר שלפנינו היא זאת: מטען דמה נמצא ליד גן ילדים. מי הניח אותו והאם המטען הוא הקדמה למטען נפץ אמיתי, סכנה ממשית ונוראה לילדי הגן. אברהם אברהם, ששב זה עתה מחופשה בבלגיה, שבה שהה עם אהובתו מריאנקה, מתחיל בחקירה של המקרה הזה ומהר מאד הוא מגיע אל החשוד העיקרי, הגיבור האחר של הסיפור, חיים שרה.
דמותו של החשוד, חיים שרה, מרומזת באיור על עטיפת הספר: אב הצועד עם שני ילדיו, יד אחת שלוחה אל בן גבוה וצנום וידו השניה אוחזת בפעוט בעל שיער ארוך או שמא זאת ילדה? לא ברור לנו הדבר מהאיור, אך שם עיר הבירה של הפיליפינים כתוב שם בבירור: MANILLA. לחיים שרה שגר בחולון, בישראל, יש שני בנים ואמם ג'ני, נעלמה לאחרונה. במרחב הזה שבין המשפחה מחולון, והכתובות המופיעות בציור העטיפה, ובין היעלמותה של האם, בין מטען דמה שהונח ליד גן ילדים והסתבכות של העלילה על חוף תל-אביב נעה העלילה.
הסיפור הבלשי, יש לזכור, יש לו מטרה כפולה: ראשית לפענח את המטלות של השוטר הבלש, אברהם אברהם (ושל מפקדת המחוז אילנה ליס) ושנית להבין את המניעים של החשודים. הוא פועל על פי מנגנון של הסתרה. החף, נראה אשם והאשם נראה חף מפשע. בעת הפיתרון של הסיפור הבלשי, כמעט תמיד יחול מהפך כפול: מאשמה מדומה לחפות. מחפות מדומה לאשמה ואנו הקוראים נסחפים אחר מציאת האשם בפשע ושואפים להקיא אותו מתוכנו. הוצאתו תנקה את מצפוננו ותחזיר מבחינתנו את הסדר הישן אל מקומו הנאות.
יתרונו והרלוונטיות של משעני, שאינו בא להגן על הסדר. משעני, לוקח את הסיפור הבלשי הקלאסי ומביא אותו אל המאה הנוכחית, בעידן שבו הפוסט מודרניזם פירק את האמת לבליל של קולות יחידניים. חיפוש האמת איננו יכול לנוע עוד בקו לינארי דדוקטיבי, המחבר יחפשה בדרך קטועה ופרגמנטית.

אדגר אלן פה

משעני מצליח באופן כזה שהוא מציג את הסדר החברתי כמועד לפורענות. אמנם הפעם התמונה הגדולה והביקורתית על החברה ועל המשפחה בתוכה, איננה מתוחזקת באותה עצמה ספרותית ואיננה מרשימה כפי שהוצגה בספר הקודם. אך גם הפעם הוא חותר לבירור מסתרי המשפחה האפלים ושואף להציג תמונה ביקורתית על החברה שבה נמצאת אותה משפחה.
והסיפור הוא סיפור בלשי טוב, גם אם מעט צפוי, (אך האם אין זה חלק מהקלישאה של קריאת רומן בלשי?) הוא מותח, קליל, אינו מתפלסף ואינו משתמש באמצעים מלאכותיים כדי לשתול את המניע לפשע. גם אהבתנו לאבי אברהם מתחזקת. חוזרים פה ושם המאפיינים מהרומן הראשון בו הבלש הוא בלש טועה, ועצם טעויותיו הן מתמצית חוזקו הייחודי של פקד אבי אברהם.
שוב חוזר מקרא שמות מהודק. הבלש אברהם אברהם, אבי האומה, מתחקה אחר החשוד העיקרי, (חיים) שרה, שמתפקד כאב וכאם לילדים. אף הוא, כשרה אמנו, גיבורת הסיפור המקראי, הוליד ילדים בגיל מבוגר. האם ילדיו הם לו כיצחק או שמעמדם בעיניו כישמעאל.
ובכל זאת, לאחר כל המלים הטובות, צריך לאמר, השאלה עולה מתוך מפת הסמלים שיוצר מקרא השמות ומשום שיש להן תזכורות בספר הראשון, אך הסיפור הבלשי, כפי שאמרתי, דווקא בגלל הקלילות שבו, השטף של האירועים, לא מחזיק מערכת כה מסובכת של אתגרים. באפשרות של אלימות, הסוד נשאר חשוף מבחינה מסוימת ובלתי מפוענח מבחינה אחרת וגם אם המחבר הביא בדש העטיפה מעין התנצלות על כך, הרי שכקוראת, הוא השאיר אותי לא מסופקת. הסוד של המחבר הוא סיפור שישכח ממני ולא יציק לי לאחר שאסגור את הספר כפי שאמור להציק ולערער ספר שמציג סוד ומשאיר אותו לפעול בדעתנו.

 דרור משעני, אפשרות של אלימות, אברהם אברהם החקירה השנייה, כתר מתח, 2013, 

פוסט זה פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אפשרות של אלימות – דרור משעני

  1. מאת איתמר אשי‏:

    בתום קריאת הספר הרגשתי בדיוק את מה שכתבת. מוכרח לציין שכעבור מספר ימים החלה להציק לי השאלה שנשארה פתוחה בספר ואיכשהו ה"אפטר-אפקט" של הספר הזה גורם לי לשנות את ההערכה הכללית אליו. מה היה קורה באמת לילדים? האם חיים שרה באמת מודע למעשיו? מודע לרצונותיו האפלים… יש כל מיני רמזים בספר שאולי הוא לא ממש מודע וייתכן שאברהם בעצם צדק בהאשמה שלו…

    • מאת אורית פראג‏:

      שלום איתמר,

      אם זה האפטר אפקט של הספר, אז הסופר הצליח. הוא רצה ליצור מחשבה טורדנית שכזאת ולהשאיר אותה פתוחה. אני חושבת.
      השאלה הזאת נמצאת באיזור אפל בספר והתהיות שלנו הן פרי האישיות שלנו והפרשנויות שלנו.
      תודה על ההערה הזאת, היא תהווה לי חומר למחשבה נוספת על הספר.
      אורית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *