"שמרנות אינה בהכרח מוסריות, וצדקנות אינה בהכרח אדיקות דתית. תקיפת השמרנות והצדקנות אין פירושה תקיפת המוסריות והאדיקות הדתית. הניסיון להסיר את המסכה מעל פניהם של הפרושים אינו שליחת יד כופרת להסרת עטרת הקוצים (הנזר ששמו על ראשו של ישו לפני שצלבו אותוכמעין כתר כסילים) אלה הם מעשים שונים בתכלית המנוגדים זה לזה כניגוד בין הרע לבין הטוב. אנשים נוטים לא פעם להתבלבל ביניהם, אך אין מקום לבלבול כזה. אין להחליף בין מראית עין לבין אמת, בין תורות אנוש צרות מוחין המבקשת רק להעלות על נס ולהגדיל בחשיבותם של מעטים, לבין דתו הקדושה של המושיע… ייתכן שהעולם אינו מעוניין להפריד ביניהן, מפני שהתרגל לערבב אותן זו בזו… העולם עלול לשנוא את כל מי שיעז להבחין ולחשוף, להסיר את ציפוי הזהב ולחשוף את המתכת הפשוטה שמתחתיו, לפרוץ אל הקבר ולחשוף את שרידי הבשר; אך בסופו של דבר תיאלץ השנאה לפנות את מקומה להכרת טובה."
(שרלוט ברונטה, מתוך ההקדמה למהדורה השניה של ג'יין אייר, תרגום שרון פרמינגר, ידיעות אחרונות, ספרי חמד)