כוחו של הלב לחכות.
האהבה – מהי אהבה? שואל את עצמו הקורא בצער, מה פירושה? ומהו כוחו של הלב להתמיד ולהחזיק בה? בתום הקריאה, מפכפכת בנו תחושה של הארה והבנה פתאומית לנפש האדם, שהיא חסרת מנוח, ומלווה בתעלומה כטבעה תמיד של ההבנה האמיתית.
החיים, בעודם עוברים תמיד במקום אחר, מתנהלים בדיוק פה. האדם נע בין שני הקצוות, בין הפה לשם, בתערובת של נלעגות ועצבות נוגעת ללב. על השניות הזו, על הציפייה היומיומית לנגיעה בצדו השני של הירח, כותב הא ג'ין, סופר סיני, שחי בארצות הברית. ג'ין, שהיה סטודנט לספרות השוואתית, בא לסיים את הדוקטוראט שלו בארה"ב אך לא חזר לארצו לאחר מהפכת הנפל של הסטודנטים בשנת 1991 בכיכר טיאן אן סן בבייג'ין.
גיבור הספר הוא לין קונג, רופא סיני נעים הליכות שאינו מפריע לאיש ומשתדל לעמוד בכל ציווייה של המפלגה מבלי שיערער על תוקף הכללים שהוא כפוף להם בכל רובד ורובד של חייו. מרבית העלילה מתרחשת בגבולות בית החולים ושני הגיבורים הראשיים הם רופא ואחות, רמז לחברה החולה שבה מתרחש הסיפור. ג'ין נטל מגיבורו כמעט כל שמץ של מרדנות, הוא מתאר את הקונפורמיות שלו בהומור דק ומשובח. דמותו של לין מתעצבת על רקע האכזריות הצינית בהתנהלותה היומיומית של הטוטליטריות הרעיונית בסין, ומותירה שאלה פתוחה ומרתקת, בדבר אישיותו של לין, עד כמה קורות חייו הן תוצאה של המערכת הגדולה השולטת בחייו ועד כמה אחראי לכך הוא עצמו.
הספר פותח בפרולוג, סיכום ביניים של האירועים עד כה: מסופר לנו שלין קונג מגיע ל"כפר אווזים" שם חיה אשתו, הפרימיטיבית, הכפרית והטובה, נישואיו התרחשו לא מתוך אהבה, גם לא רגעית, אלא כהסכמה לרצון הוריו. לין קינג שכב עם אשתו שויו בדיוק כמספר הפעמים שאפשר לה להתעבר, ולזוג נולדה בת.
בכפר, אם-כן, נמצאת משפחתו, אבל הוא, לין, רופא שחי בעיר, בקסרקטין צבאי ושם בתוככי בית החולים יצר קשר חברות ואהבה עם מאננא וו, רווקה צעירה, שארוסה עזב אותה. לין רוצה להתגרש מאשתו ולהתחתן עם מאננא. כל שנה הוא מנסה להתגרש וכל שנה הוא נדחה על-ידי בית המשפט. גם בשנה הזאת ניסה ונדחה על-ידי השופט, לאחר שגיסו התערב וסיפר משהו שלא ידענו, שאשתו של לין-קונג טיפלה יפה בהוריו הזקנים ויש בגירושין מידה של כפיות טובה, לאור התנהגותה המסורה.
מעתה חוזר הספור ומתאר את שמונה עשר השנים החולפות על לין-קונג.
היות וג'יין סיפר לנו כבר בפרולוג על תוצאות 17 השנים הראשונות, המתסכלות של חייו הכפולים, מצוי המתח, לא במישור הסיפורי של השאלה: מה יקרה עתה, אלא במישור העלילתי של :איך קרה מה שקרה.
החוקים המחמירים של המפלגה הסינית אוסרים על לין ועל חברתו-אהובתו מאננא וו לעזוב ולהתייחד מחוץ לתחום בית החולים ובוודאי שאסור להם לקיים יחסי מין בתוכו. המפלגה וכל הצוות הרפואי עוקבים ומפקחים אחר היחסים שבין שני האנשים הללו. מחד, מתייחסים אליהם כזוג נשוי ומאידך אינם מתירים להם לממש את אהבתם. על כן נשארת מאננא במצב של עגינות מתמדת. לין קונג מנסה לעזור לה פעמיים לצאת מעגינותה המוזרה, (כלומר לשדך לה גבר אחר) ופעמיים נכשלים הניסיונות.
במהלך הכתיבה מחליף ג'ין ומשנה את עמדת המספר, לעיתים הוא מספר יודע-כל לעיתים הוא מספר-עד, המתעד את התנועות של גיבוריו מבלי לדווח לנו על החולף בראשם. הוא בוחר בדרך כלל לספר לנו על פעולות ולא על רגשות. לעיתים, את מקום הרגש מחליפים תיאורי נוף מפתיעים, בהם הטבע משתתף בדו שיח האנושי כמוזיקת רקע בעלת פרטים רבים ומוחשיים.
לין-קונג מייצר ריאליזם משכנע ותחושה של עיסוק בבנאליה בצורתה המעניינת ביותר.
מדי פעם הוא מנתב את הסיטואציה כך שהקורא מגיע למצבי הבנה שונים ואפילו סותרים בפענוח מניעי הדמויות. על הקורא לעבוד קשה ולהשלים את הפערים ברובד הפסיכולוגי והאנושי, שג'ין פוער במכוון בעלילתו המתוחכמת.
כתיבתו המאופקת, שומרת את רוב הכוח והחוזק של הספר לסופו, לתקופת הנישואין של הזוג שחיכה לאושרו כל כך הרבה שנים. הגיבור, לין קונג, הוא אדם בעל כוונות טובות ובעל חוש מוסרי טמיר שמדריך אותו להתחשב בזולת גם על חשבון עצמו. כשהוא מצליח בסופו של דבר להינשא לאהובתו, הוא אינו זונח את אשתו ובתו ומקרב אותן אליו. עדנה מוזרה צומחת בינו ובין אשתו לשעבר. ובינתיים נולדים לזוג החדש בנים תאומים, מטאפורה לקצוות הכפולים שלין נע בתוכם.
האם קרב את אשתו אליו מתוך אחריות לשמה, או בשל ההרגל שהפך לו לטבע שני, לחמוד את מה שנמצא בעבר הבלתי מושג של חייו? אנו לא יודעים אלא זאת שהדמות הטובה הזו, שהיא במידה מרובה אימפוטנטית ומובלת על-ידי הנסיבות, מתרסקת לתוך מערבולת של תסכול וצער, נוכח פניה התובעניות של המציאות. בנישואיו, יש רק מעט רגעים מאושרים, ואצל אשתו החדשה, מאננא וו, שבגרה בינתיים, התגלתה מחלת לב.
ספרו של ג'יין אינו קל לקריאה בשל איטיותו. המתח, כאמור, מצוי ברבדים הסמויים והמילימטריים של העלילה, דרישותיו של גיבורינו, לין, צנועות, אך הוא אדם מעמיק. פשטותו והבנאליות של טעויותיו, משלחות את שאיפתו המעמיקה לאושר, לכיוונים אדירים. האהבה – מהי אהבה? שואל את עצמו הקורא בצער, יחד עם לין, מה פירושה? ומהו כוחו של הלב להתמיד ולהחזיק בה? ובתום הקריאה, מפכפכת בנו תחושה של הארה והבנה פתאומית לנפש האדם, תחושה שהיא חסרת מנוח, ומלווה בתעלומה כטבעה תמיד של ההבנה האמיתית.
הא ג'ין, בינתיים, מאנגלית: דן דאור, הוצאת שוקן 2002
אלף שלום
היטבת לתאר ולנתח את הספר הנפלא הזה.
טלי
קאתי את המואר שלך והתענגתי. עכשו הספר.
הי אורית,
קראתי את מאמרך על הספר ואני מודה לך על השימוש האסוציאטיבי ביוגה חציל. אכן מתיחת הזרועות כדי להכיל את נפח החציל , כמו מדמות את תיפקודו של גיבור הספר תחת עומס חייו.
—–תודה—-להתראות—רחל