איך שיר נולד – יהונתן גפן

על צלמו ודמותו. הגיגים לקראת יום כיפור וראשית השנה.

צילום: תימור פראג


משהו חי וחם. בריאת השיר היא יצירת צורה שלוכדת משהו חי וזורם בתנועה.

איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק

מחבר שלוש מילים
מחמם על אש קטנה
ורץ מהר להביא
בצל מהשכנה
מוסיף שני חרוזים
קצת פלפל, קצת מלח
מערבב שלושה כבשים
וזורק קובייה של קרח

חשוב מאוד שהקרח יהיה חם
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום – איזה יופי
הוא הולך – לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק…

אחרי שנולד השיר איך שיר נולד, כל מה שנגיד על המלים שלו יהיה דיבור על פרט אחד מתוך השלם. ולמרות שבמקור נכתב השיר כחלק מספר בכל זאת למרביתנו התוודע השיר כחלק מההופעה הנפלאה של הכבש השישה עשר לשירים שהולחנו על-ידי יוני רכטר.
מתוך הויקיפדיה: "הכבש השישה עשר הוא שמו של ספר ילדים, וכן שמם של הצגה ואלבום מוזיקה שנוצרו בעקבותיו. ספר השירים "הכבש השישה עשר" נכתב על ידי יהונתן גפן בזמן שחי בפריז. בשנת 1978 הופק על ידי דודו אלהרר אלבום המבוסס על שירי הספר, בהשתתפות יהודית רביץ, גידי גוב, יוני רכטר ודייויד ברוזה. 'הכבש השישה עשר' נכתב עבור ילדים."

צילום: תימור פראג

וזה אכן היופי בשירים של יהונתן גפן, שהם נכתבו עבור ילדים ויש בהם פשטות של רעיונות. לעיתים בתוך החיבור הפשוט ביותר נמצאת אסטתיקה במעלה הגבוהה ביותר שלה. היא מחברת את קווי המחשבה בתזמון ובמיקום כה מדוייקים עד שנוצרת צורה חדשה. זו צורה שברא המשורר והיא מבטאת את התובנה החיה שלנו; התובנה האורגנית, שנמצאת בתנועה מתמדת. בריאת השיר היא יצירת צורה, שלוכדת משהו חי וזורם בתנועה. צורה קיימת, קבועה, פוגעת בחוויה החיה ומשקפת מתוכה את סוד החיים.
יהונתן גפן כותב לילדים אבל איננו מוזיל את ערך עבודת השירה. השירה שלו היא מפגשים מפתיעים ומצחיקים בין מרחבים סמנטיים, בין תחומים של חשיבה שהמבוגרים בדרך כלל אינם מערבבים ביניהם, ודווקא השירה לילדים מניחה לו לערבב אותם וכך ליצור איזו אמת שהזמן איננו שוחק אותה.
ולכן, יצירה משנת 1978, (הספר כאמור נוצר עוד קודם לכן), מצליחה להישמע מחדש משך שלושים השנים שעברו מאז ותמשיך אני מקווה גם הלאה. אותו סוד שמחבר את עולם הכתיבה ("מחבר שלוש מילים") ובין בישול ("מחמם על אש קטנה, ורץ מהר להביא, בצל מהשכנה") וחזרה לעולם השירה שקורץ קצת למלאכת יצירת תכשיטים ("מוסיף שני חרוזים"), וחוזרים לבישול עם קריצה למטפורות השחוקות של המלים הבאות ("קצת פלפל, קצת מלח"), ועכשיו הפואנטה הנהדרת: "מערבב שלושה כבשים" כי כל הספר וכל הערב מדבר לנו על כבשים ואז הערבוב הזה שמזכיר ליהונתן ערבוב של משקה קוקטייל, מוביל אותו כבר לשורה הבאה, שבה הוא זורק חתיכות קרח, אבל אחר כך בבית הבא יגיד לנו שהקרח יהיה חם ובקיצור, אנו כבר נמצאות בשרשרת של נון-סנס שגדולתה בכך שהיא לא כל כך נונסנסית, כפי שהראיתי, אלא מחברת בין מרחבי חשיבה שמשוחחים ברצינות רבה על תהליך של יצירת שיר, על היחסים המורכבים שבין התוכן ובין הצורה ביצירה.
איך שיר נולד? כמו תינוק, בריאת השיר, כמו הבריאה האלוהית של אדם (וחוה). וחייבים שיהיה בתהליך הזה חום וחמלה. בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים. וגם אם נדמה לנו שמאחורי הכולם שמחים מתגוררת קצת בדידות, אנחנו מברכים על הבריאה, על היווצרות הדבר החדש, שפתאם איזה יופי, הוא הולך לבד.

מתוך: הכבש השישה עשר, הרשת.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מועדון קריאה, שירה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על איך שיר נולד – יהונתן גפן

  1. מאת בארי‏:

    האלף נדדה יפה מאד! תודה ושנה טובה!

להגיב על בארי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *